נפגעי פעולות איבה {הספר} – תגמול לבן משפחה

כפי שבנוגע לתגמול לנכה נשאבו הוראות שונות מחוק הנכים העוסק בנכי צה”ל, כך בעניין תגמולים לבני משפחה, נשאבו הוראות שונות מחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש”י – 1950.

 

נטילת הוראות זו נעשתה בסעיף 7 לחוק התגמולים לנפ”א אשר קובע אילו סעיפים ואילו עניינים יושוו בין האלמנות/שכולים/יתומים של נפ”א לאלו של חללי צה”ל. נתאר להלן את העניינים הרלוונטיים בשינויים המחויבים. כמו כן נציין את מידת הסכומים ביחס נתונים מסוימים כאשר הסכומים כוללים את מרכיב הגילום של התוספות המתאימות בהתאם לסטטוס המשפחתי (תוספת למימון צרכים מיוחדים המוזכרת בהמשך).

 

(הערה : בכל מקום בו נאמר “אלמנה”, הכוונה היא גם ל”אלמן”).

 

תגמולים לאלמנה

 

סעיפים 7 – 8ג. לחוק הנספים קובע את שיעור התגמול החודשי לאלמנות של נספים בפעולת איבה.

 

סעיף 8 קובע את גובה התגמול החודשי לאלמנה עם יתומים ביחס לשכרו של עובד המדינה בהתאם לדירוג המינהלי ללא תוספת שכר בזכות בן משפחה. הסעיף קובע כי אלמנה של נספה שהניח אחריו יתום אחד הסמוך על שולחנה – ישולם לה תגמול חדשי בשיעור 185.9% מהשכר האמור (כ – 7,343 ש”ח).

 

אלמנה של נספה שהניח אחריו שני יתומים או יותר הסמוכים על שולחנה, ישולם לה, בנוסף לתגמול החדשי האמור לאלמנה עם יתום אחד, 11% מהתגמול האמור בעד כל יתום שלאחר הראשון. (כ – 8382 ש”ח לאלמנה + 2, ועולה ב – 1039 ש”ח עם כל ילד).

 

לאלמנה של נספה שאינה זכאית עוד לתגמול עבור היתומים או לאלמנה של נספה כל עוד אינה זכאית לתגמול עבור יתומים כי הם מחוץ לבית, וכן לאלמנה של נספה שביום הקובע מלאו לילדים שהם יתומי הנספה 21 שנים, ישולמו תגמולים חדשיים כלאלמנה עם ילד אחד בהפחתת סכום התגמול בגין ילד אחד (כ – 6063 ש”ח בתוספת 534 ש”ח לכל ילד).

 

סעיף 7 קובע כי אלמנה ללא יתומים, הסמוכים על שולחנה (במועד הפגיעה), מקבלת 85% מהתגמולים המשולמים לאלמנה שילדיה בגרו לאחר הפחתת התגמולים כאמור לעיל (כ – 5193 ש”ח).

 

סעיף 8א. לחוק הנספים קובע כי אלמנה הזקוקה מחמת זקנתה או מצב בריאותה לטיפול אישי בידי הזולת, או להשגחתו של מוסד לרבות בית אבות, או לרכישת מכשירי עזר רפואיים – רשאי פקיד התביעות להורות כי ישולם לה, בנוסף לתגמול המשתלם לה על פי חוק זה, תגמול בשיעור שיקבע בהתחשב בהכנסותיה הנוספות ובצרכיה המיוחדים.

 

נוסף לאמור לעיל, משולם לאלמנה וליתום שגילו אינו עולה על 18 שנים, בנוסף לתגמול החדשי, סכום חדשי למימון צרכיהם המיוחדים, כפי שייקבע בתקנות באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת. בתקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)(תשלום למימון צרכים מיוחדים), התשמ”ד – 1984 נקבע שיעור התוספת בהתאם לסעיף המעניק תגמולים.

 

כמו כן, בהגיע האלמנה לגיל 60, משולמת לה תוספת של 10% לתגמולה החודשי.

 

תגמולים בעד יתומים ואחים

 

בעד יתום של נספה שאין מתקבלים בגינו תגמולים לאלמנה או אמצעי שיקום במקום, וכן אח של הנספה (בהתאם להגדרה בחוק) משתלם תגמול חדשי כאילו היו יתום הסמוך על שולחנה של אלמנת הנספה שנישאה לאחר.

 

היה אח או יתום זקוק, מטעמים רפואיים או חינוכיים, לטיפול או השגחה מיוחדים במוסד או אצל יחיד, רשאי פקיד התביעות להורות כי ישלמו בעדו, במקום התגמול האמור לעיל, תגמול כשיעור הוצאות הטיפול במוסד או אצל היחיד והוצאות לרכישת מכשירי-עזר רפואיים וביגוד מיוחד הנהוג במוסד.

 

יתום הסמוך על שולחן אלמנת הנספה, ובהסכמת פקיד התביעות הוא נמצא תקופה מסויימת מחוץ לבית הורהו, במוסד או אצל יחיד המספקים לו לינה וכלכלה. ישולם בעדו למשך אותה תקופה תגמול ובמשך אותה תקופה לא יבוא היתום במנין לענין תשלום תגמולים לאלמנה.

 

תגמול בעד יתום או אח ישולם לנציגו של היתום או של האח (הורו או אפוטרופסו שנתמנה כדין, ובאין כאלה – מי שפקיד התביעות ימנה לענין זה כנציג ליתום או לאח), או למוסד או ליחיד המספקים ליתום או לאח כלכלה ולינה או טיפול או השגחה מיוחדים, או חלקו לזה וחלקו לזה, הכל כפי שיורה פקיד התביעות.

 

תגמולים לשכולים

 

התגמולים לשכולים הוא סעיף מורכב לחישוב אשר עבר תיקונים רבים וזאת משום ששיעור התגמול מתחשב בהכנסת השכולים. סעיף 10 כולל בתחילתו מספר הגדרות :

 

“הכנסה” מוגדרת “הכנסה חייבת” כהגדרתה בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה, למעט “הכנסה” כהגדרתה באותו סעיף, ששר הביטחון, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, קבע כי לא תיחשב הכנסה לענין סעיף זה, ובתוספת “הכנסה” כאמור ששר הביטחון קבע, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת כי תיחשב הכנסה לענין סעיף זה.

 

“הכנסת יסוד” היא הכנסה חודשית בסכום של 3,000 שקלים חדשים.

 

תגמול חודשי בסיסי” – תגמול חודשי בשיעור של 19% מהתגמול החודשי המרבי (ללא ילדים, כ – 1043 ש”ח).

 

תגמול חודשי מרבי” – תגמול חודשי בשיעור של 67.1% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה

שדרגת משכורתו היא 19 של הדירוג המנהלי (ללא ילדים, כ- 5,492 ש”ח).

 

החוק קובע כי לשכול ישולם תגמול חודשי שייקבע בהתאם להוראות חוק זה ובהתאם להכנסותיו:

 

תגמול חודשי מרבי ישולם לשכול שהכנסתו אינה עולה על הכנסת יסוד.

 

תגמול חודשי מרבי שהופחת ממנו סכום השווה ל- 37% מיתרת הכנסתו של שכול ישולם לשכול, שהכנסתו עולה על הכנסת יסוד, אם הסכום שיש להפחיתו כאמור אינו עולה על 81% מהתגמול החודשי המרבי; לענין פסקת משנה זו, “יתרת הכנסתו של השכול” – ההכנסה של השכול בניכוי סכום הכנסת יסוד.

 

תגמול חודשי בסיסי ישולם לשכול שהכנסתו עולה על הכנסת יסוד, אם הסכום שיש להפחיתו כאמור עולה על 81% מהתגמול החודשי המרבי, ולשכול שלא דיווח על הכנסתו לפי הוראות סעיף 22 לחוק.

 

על אף האמור לעיל, בשנה הראשונה שלאחר מותו של הנספה ישולמו לשכול תגמול חודשי בסיסי ומענק בגובה שתים עשרה פעמים ההפרש שבין תגמול חודשי מרבי לתגמול חודשי בסיסי שישולם בשני שיעורים שווים; המחצית האחת תשולם עם התשלום הראשון של התגמול החודשי הבסיסי והמחצית השניה לאחר שישה חודשים.

 

שכול שאין לו בן-זוג שכול וכן שכול שלזכות בן-זוגו משתלם תגמול לשכול במצב מיוחד – ישולם לו תגמול בשיעור 80% מהתגמול המשתלם לשני הורים שכולים לפי החוק.

 

שכול הנשוי לבן-זוגו שאינו שכול – ישולם לו תגמול בשיעור המשתלם לשני הורים שכולים לפי החוק, כל עוד הוא נשוי.

 

שכול הנשוי לבן-זוג הזכאי לתגמול לפי חוק זה בזכות נספה אחר – ישולם לכל אחד מהם תגמול שהיה משתלם לו לולא נישא.

 

שוכנע פקיד התביעות שחל פירוד בחיי הנישואין של זוג הורים שכולים, רשאי הוא להורות שישולם לכל אחד מבני הזוג, כל עוד חיים בנפרד, תגמול כאילו הופקעו הנישואין.

 

שכול ששכל יותר מילד אחד ישולם לו תגמול בשיעור של 200% מהתגמול שהיה משתלם לו בזכות נספה אחד.

 

שכול שנפטר והניח אחריו בן-זוג שאינו שכול, שהיה נשוי לשכול במשך שלוש השנים שלפני יום פטירתו יהיה בן הזוג כאמור – כל עוד לא נישא לאחר וכל עוד הכנסתו קטנה מהתגמול המשולם לשכול כאמור- זכאי לתגמול בשיעור ההפרש שבין הכנסתו לבין התגמול לפי סעיף קטן (ב); לענין זה, “הכנסתו” – הכנסתו מכל מקור שהוא לרבות קיצבת זיקנה, ולרבות תשלומים תקופתיים המתקבלים כפיצוי על נזקי בריאות שנגרמו מחמת רדיפות הנאצים.

 

שכול הגר יחד עם בן זוגו – יחושבו תגמוליהם והכנסותיהם כאחד.

 

נפטר שכול, ישולם לבן זוגו, במשך שלושה חודשים, החל בחודש שלאחר החודש שבו אירעה הפטירה, בנוסף לתגמול המשתלם לו, התגמול ששולם לנפטר ערב פטירתו.

 

שכול שעל שולחנו סמוכים אח אחד או אחות אחת של הנספה שטרם מלאו להם 22 שנים, תשולם תוספת של 20% לתגמולו; היו סמוכים על שולחנו יותר מאח אחד או אחות אחת של הנספה תשולם תוספת נוספת  של 11% מהתגמול עבור כל אח או אחות נוספים.

 

שכול הזקוק מחמת זקנתו או מצב בריאותו לטיפול אישי בידי הזולת, או להשגחתו של מוסד לרבות בית אבות, או לרכישת מכשירי עזר רפואיים – רשאי פקיד התביעות להורות כי ישולם לו, בנוסף לתגמול המשתלם לו על פי חוק זה, תגמול בשיעור שיקבע בהתחשב בהכנסותיו הנוספות ובצרכיו המיוחדים.

 

שכול הזקוק מחמת זקנתו או מצבו להשגחתו של מוסד לרבות בית אבות, ישולם לבן זוגו שאיננו שכול רק מחצית סכום התגמול המשתלם לזוג הורים שכולים.

 

יצויין כי לפי סעיף 22 לחוק על השכול לדווח למוסד לביטוח לאומי על הכנסתו, בתוך שנה ממועד מותו של הנספה. שכול יכול לבקש מפקיד התביעות לערוך בירור נוסף של הכנסתו לצורך עדכון תגמוליו ופקיד התביעות חייב לעשות כן.

 

בנסיבות מיוחדות, ואם היה לפקיד התביעות יסוד סביר להניח כי חל שינוי בהכנסתו של שכול, רשאי הוא מיוזמתו להורות על בדיקה של הכנסתו של השכול לשם קביעה חוזרת של תגמוליו.

 

תגמולים להורים זקנים

 

נפגע אשר הניח אחריו סב או סבה שמחסורם היה עליו סמוך לפני מותו, רשאי פקיד התביעות להורות שישולם לכל אחד מהם תגמול בשיעור של 15% מסכום התגמול הבסיסי לשכולים אולם אם לא הניח אחריו הנספה הורה שכול, יהיה דין אותו סב או סבה כדין שכול, ולצורך חישוב תגמוליהם רואים את נכדיהם וניניהם העומדים ברשות עצמם, כאילו היו ילדיהם.

 

מענק לאלמנה שנישאה

 

אלמנה של ניספה שנישאה אינה זכאית יותר לתגמולים לפי חוק זה מיום נישואיה, פרט לזכות לתגמולים בעד היתומים כפי שיפורט בהמשך. יחד עם זאת רשאי פקיד התביעות לתת לאלמנה, שנישאה והגישה בקשה לכך תוך חצי שנה מיום נישואיה, מענק.

 

גובה המענק הוא פי 60 מהתגמול החודשי לאלמנה בהתאם לקיומם של ילדי הנספה.

 

המענק משתלם בשני תשלומים. מחציתו לאחר הנישואין עם אישור הבקשה, ומחציתו כעבור שנתיים של נישואין (בהתאם לגובה התגמול בעת התשלום).

 

במידה ופקעו נשואי האלמנה מבעלה השני, או במידה ופקיעת הנישואין אירעה בשל מות בן הזוג השני כאשר האלמנה טרם הגיעה לגיל 65, תמשיך האלמנה לקבל את התגמול החודשי מיום פקיעת הנישואין כאילו לא נישאה, והאלמנה לא תהא חייבת להשיב המענק.

 

מענק נישואין ישולם לאלמנה פעם אחת בלבד.

 

תגמולים בעד יתומים כשהאלמנה נישאה

 

אלמנה של נספה שנישאה ויתומי הנספה סמוכים על שולחנה תמשיך לקבל תגמול עבור היתומים הסמוכים על שולחנה.  גובה התגמול הוא בהתאם למספר היתומים הסמוכים על שולחנה: יתום אחד – 100.4% מהשכר של עובד מדינה בדירוג מנהלי הקובע לתגמול הרגיל (כ – 3,610 ש”ח); שני יתומים או יותר – תוספת 24% מהתגמול דלעיל לכל יתום נוסף (כ- 322 ש”ח) ובלבד שהתוספת המצטברת המקסימאלית לא תעלה על 100% מהשכר הקובע.

 

גרושה הזכאית למזונות

 

במידה והנספה הותיר אחריו גרושה הזכאית למזונות, יהא דין הגרושה כדין אלמנה לעניין התגמול כל עוד לא נישאה בשנית ובתנאי שהיא בת למעלה מ – 40 שנה במות הנספה או שהיא אם ליתום של הנספה, ובתנאי שהחיוב במזונות נקבע על פי פסק דין מוסמך או הסכם בכתב.

 

במידה והחיוב במזונות הגרושה נמוך מהחיוב לאלמנה ללא ילדים (לפי סעיף 7) בהתאם למרכיבה בתגמול המשפחתי, ישולם תגמול בגובה החיוב במזונות בלבד. סכום התגמול בהתאם לחיוב במזונות יכול וישתנה לטובת הגרושה בהתאם לשינוי בשכר הקובע לפי חישובי עדכון סכום המזונות. 

 

כל עוד אשה אינה זכאית לכל תגמול לפי האמור לעיל מחמת שהיתום אינו סמוך על שולחנה, ישולמו לה התגמולים החדשים שהיו משתלמים לה לפי האמור לעיל כאילו הגיעה אותה שעה לגיל 40 שנה.

 

במידה ולגרושה הזכאית לתגמולים ישנם יתומים של הנספה הסמוכים לשולחנה, זכאית הגרושה גם לתגמולים בגין היתומים כפי שזכאית אלמנה שנישאה בשנית.

 

אשה שעזבה את הנספה

 

אישה שעזבה את הנספה, ונקבע על ידי בית משפט או בית דין מוסמך כי אינה זכאית למזונות מהנספה, דינה כדין גרושתו של הנספה.

 

מענק מיוחד לאלמנה בעת התאלמנותה

 

בנוסף לתגמוליה, זכאית אלמנתו של נספה למענק מיוחד למימון הוצאות מיוחדות כתוצאה מהתאלמנותה לסידור משק הבית. סכום המענק ננקב בחוק בסכום (2,142 ש”ח) כאשר סכום זה צמוד למדד המחירים לצרכן. מענק זה משולם עם התאלמנותה של האלמנה ואחת לשבע שנים כיום כ – 4,000 ש”ח).

 

ביטוח מפני מחלה

 

לפי סעיף 15 לחוק הנספים,  כל בן-משפחה של נספה, המקבל תגמולים או שבעדו מקבלים תגמולים, יהיה מבוטח מפני מחלה. המוסד לביטוח לאומי משתתף בהוצאות הביטוח בהתאם למה הנקבע בתקנות. בתקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (ביטוח מפני מחלה) (מס’ 2), התשנ”ד – 1984 נקבע לאחרונה שיעור ההשתתפות בהתאם לסעיף המעניק תגמולים.

 

בן-משפחה שאיננו מבוטח, יבוטח על ידי פקיד התביעות ומהתגמול החדשי המגיע למבוטח, או בעדו, ינוכה  ההפרש שבין כל הוצאות הביטוח ובין הסכום שנקבע להשתפות המוסד לביטוח לאומי (42 ש”ח).

 

נטילת תגמול במקרים מסויימים

 

במידה ומקבל התגמול אינו עושה בו לפרנסת בני-משפחתו של נספה שהוא חייב במזונותיהם, או הנתונים להשגחתו, רשאי פקיד התביעות ליטול ממנו את התגמול, כולו או מקצתו, ולהשתמש בו לטובת אותם בני-משפחה, או להורות שממונה מטעם פקיד התביעות יעשה זאת.

 

מקבל תגמול המרצה עונש מאסר

בעת שמקבל תגמול מצוי במאסר, אין משלמים לו את התגמול. אך במידה והתגמול נועד לפרנסת בני משפחתו של מקבל התגמול או מי שמצוי בהשגחתו, רשאי פקיד התביעות להעביר התגמול לידיהם, כולו או מקצתו.

 

זכויות לפי חוק זה ולפי חוק שירות המדינה (גימלאות)

 

בן-משפחה שבידו הברירה לפי סעיף 27 לחוק שירות המדינה (גימלאות), תשט”ו – 1955, והוא בחר בזכויות לפי חוק זה, רשאי, בהסכמת פקיד התביעות, לבטל בחירתו ולתבוע את זכויותיו לפי חוק שירות המדינה (גימלאות), תשט”ו – 1955, אם החזיר למדינה כל מענק ותגמולים לפי חוק זה וכן את הסכום שיקבע קצין-תגמולים תמורת כל יתר טובות-הנאה שקיבל מכוח חוק זה.

 

מילווה לתובע עד למתן החלטה

 

על פקיד התביעות להחליט בתביעה בתוך 30 יום מיום הגשתה. אם לא עשה כן פקיד התביעות, רשאי הוא להורות מדי חודש בחדשו, עד שיפסוק בבקשה, כי יינתן לתובע מילווה בסכום שלא יעלה על התגמול הנתבע בבקשה.

 

החזרת הכספים ששולמו שלא כדין

 

הוראת החוק הרלוונטית בסעיף 25ב. לחוק הנספים עוסקת בהשבת כספים בעקבות ביטול/שינוי החלטה על ידי קצין התגמולים. ביחס לנפגעי פעולות האיבה אין סעיף העוסק בשינוי ההחלטה אך ככל הנראה סעיף השבת הכספים מתייחס להשבת כל סכום ששולם שלא כדין. במידה ובן המשפחה אינו מערער על ההחלטה, ההחלטה הופכת לחלוטה וניתן להוציאה לפועל.

 

תגמול בעד יתום המשרת שירות חובה בצה”ל

 

פקיד התביעות רשאי להמשיך ולשלם לאלמנה תגמול בעד ילדה שהוא יתום של נספה אף אם מלאו לו 21 שנים, אם במלאת לו 21 שנים הוא משרת שירות חובה בצבא-הגנה לישראל על פי חוק שירות בטחון, תשי”ט – 1959 (נוסח משולב), וכל עוד הוא ממשיך בשירות כאמור.

 

מענק נישואין לילדו של נספה

 

ילדו של נספה, אף אם מלאו לו 21 שנה ביום מות הנספה והוא נכנס לברית הנישואין לפני שמלאו לו 30 שנה, רשאי פקיד התביעות לשלם לו מענק-נישואין. סכום המענק נקוב במספר אך הוא נתון לשינוי. מכוח סעיף זה הותקן צו משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)(מענק נישואין ליתום), תש”ם – 1980. הצו קובע את שיעור המענק ב – 95,000 ש”ח ואת שיעור ההצמדה של סכום המענק. (כיום כ – 98,420 ש”ח).

 

מוסד לביטוח לאומי רשאי לשלם לילדו של נספה חלק מסכום המענק למטרת מגוריו, אף אם טרם נכנס לברית הנישואין, כפי שנקבע בתקנות. הגיע ילדו של נספה לגיל 30 וטרם נכנס בברית הנישואין, רשאי פקיד התביעות לשלם לו את סכום המענק.

 

מכוח סעיף זה הותקנו תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (מענק מגורים ליתום), תש”ם – 1980. תקנות אלו קובעות כי המענק שינתן לילדו של נספה לרכישת דירה, בטרם נישא, יהיה בשיעור של 80% מהסכום הניתן כמענק נישואין בהתאם לצו האמור לעיל. (כיום כ-  78,736 ש”ח).

 

מענק ליתום שהגיע למצוות

 

ליתום של נספה שהגיע לגיל 13, בילד, או לגיל 12, בילדה, ישלם קצין התגמולים מענק בסכום קבוע (נקוב 1000 ל”י אך נתון לשינוי). בצו משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)(סכום מענק ליתוםשהגיע למצוות), תש”ם – 1980. ננקב סכום המענק בגובה 7,000 ש”ח צמוד למדד.

 

קצובת הבראה ונופש

 

הורה שכול או אלמנת נספה המקבלים תגמולים, יהיו זכאים פעם אחת בשנה לקצובת הבראה ונופש בעד שמונה ימים, בסכום הנהוג באותה שנה לגבי עובד המדינה. הקצובה ניתנת בתגמולי חודש יולי.

 

שכול ששכל יותר מילד אחד ואלמנת נספה שהיא גם שכולה על פי הוראות חוק זה זכאים לקצובת הבראה ונופש בסכום כפול מהסכום המשולם כאמור לעיל.

 

שיקום במקום תגמולים

 

סעיף 30 לחוק הנספים עוסק באפשרות לשקם בני משפחה במקום לתת להם תגמולים. הסעיף קובע כי המוסד לביטוח לאומי רשאי לבוא לכלל הסכם עם זכאי, פרט ליתומים/אחים מסוימים, שבמקום חלקו האישי של הזכאי בתגמולים שיגיעו לו לאחר ההסכם, יקבל סך חד-פעמי או אמצעי-שיקום אחרים.

 

פקיד התביעות לא יעשה הסכם, כאמור, אלא אם הסך החד-פעמי או אמצעי השיקום האחרים יש בהם, לדעת פקיד התביעות, כדי ליצור מקור-פרנסה קבוע למחיית הזכאי ולמחיית בני-משפחתו של הנספה שהוא חייב במזונותיהם או הנתונים להשגחתו או כדי לבסס מקור-פרנסה. כמו כן על הסכום החד-פעמי להיות פחות מפי 60 מחלקו האישי של הזכאי בתגמולים, אם הזכאי הוא שכול לא יעלה הסכום החד פעמי על סכום שהוא גדול פי ששים מ- 85% מחלקו האישי בתגמולים.

 

סעיף זה הותאם לזכאים שחתמו הסכם לפני כניסת סעיפים מסויימים לתוקף המשפיע על ההחלטה בעניין.

 

אלמנה שקיבלה אמצעי-שיקום, ויתומי הנספה סמוכים על שולחנה, ישולם לה בעד היתומים, החל מיום הפסקת התשלום של חלקה האישי בתגמולים, תגמול חדשי בהתאם לתגמולי יתומים בלבד.

 

 

סילוק מלוות שיקום

 

מי שקיבל מילווה שיקום (למטרות שיקום, שיכון או דיור) מהמוסד לביטוח לאומי, רשאי פקיד התביעות להורות שיעוכב מתגמולו החדשי חלק שאינו עולה על שליש ממנו, עד שהמילווה יסולק במלואו.

 

דין יתרות התגמולים המגיעים לבן-משפחה שנפטר

 

נפטר בן-משפחה ובשעת מותו הגיעו לו תשלומים מכוח חוק זה, ישולמו הסכומים על אף האמור בדיני הירושה, לידי מי שבן-המשפחה הורה בכתב לפקיד התביעות; לא הורה – ישולמו לבן-זוגו ובאין בן-זוג – ליורשיו.

 

חובה העסקה אחרי גיל הפרישה

 

סעיף סוציאלי נוסף שנשאב לחוק התגמולים לנפ”א מתוך חוק הנספים הוא סעיף 33א. הקובע כי שר הבטחון, בהסכמת שר העבודה ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי להתקין תקנות בדבר חובת נותן עבודה להמשיך ולהעסיק עובד שעבד אצלו בתכוף לפני הגיעו לגיל הפרישה מהעבודה והוא כשיר לעבודה בהתאם לכללים שייקבעו בתקנות כאמור, במשך תקופה שלא תעלה על חמש שנים מיום הגיעו לגיל הפרישה ולא תעבור את יום הגיעו לגיל 70, הכל כפי שייקבע בתקנות ובתנאים שייקבעו.

 

משמעות העניין לנפ”א היא כי תקונת אלו יחולו בשינויים המחוייבים גם כלפיהם.

 

חלקו השני של הסעיף קובע כי עובד הממשיך בעבודה מכוח סעיף זה לא יפוטר ולא יחוייב לפרוש מעבודתו במשך התקופה כאמור בסעיף קטן (א) אלא על פי החלטה של ועדת תעסוקה כמשמעותה בחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש”ט – 1949, שניתנה על יסוד נימוקים המתירים לפטר נכה מלחמה מכוח תקנות על פי סעיף 31 לחוק האמור, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

 

עובד שפוטר מעבודתו סמוך לפני הגיעו לגיל הפרישה מהעבודה יחולו עליו הוראות סעיף זה כאילו הגיע אותה שעה לגיל הפרישה זולת אם הוכח כי פיטוריו נעשו שלא כדי להימנע ממילוי הוראות סעיף זה.

 

הסעיף גם מגדיר מי הוא ה”עובד” – אלמנה או הורה של נספה, לרבות הורה חורג והורה מאמץ, אולם אם היה לנספה הורה מלידה והורה חורג או מאמץ, שניהם בני מין אחד, לא יראו כהורה של נספה אלא אותו הורה שקצין התגמולים החליט כי זיקתו של הנספה לאותו הורה חזקה יותר;

 

וכן מה הוא “גיל הפרישה מעבודה” – הגיל שבו על עובד לפרוש מעבודתו מכוח הוראה שבחיקוק, בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה, ובהעדר הוראה כאמור החלה עליו – גיל 65 שנה בגבר ו- 60 שנה באשה.

 

מכוחו של סעיף זה הותקנו תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (העסקת עובד מעבר לגיל פרישה), תשל”ו – 1975. התקנות קובעות את הכללים למילוי הוראות הסעיף.

 

חומר זה, שנכתב במאמץ רב ולאחר שנים של ניסיון בתחום, מוגן בזכויות יוצרים ושייך לעורך דין עמר יעבץ ועורך דין צחי ביטון בלבד. כל העתקה, ציטוט, או שימוש בתכנים, ללא אישור מראש ובכתב של המחברים, מהווים שימוש בלתי חוקי בזכויות היוצרים של המחברים, ועלולה לחשוף את המפר והמשתמש לתביעה משפטית.

 

התחילו שיחת ווטסאפ
צריכים עזרה?
שלום
כיצד נוכל לעזור?
Call Now Button