הקדמת המחברים
הספר מתאר את המערכת החוקית והמשפטית של נפגעי פעולות האיבה, מבאר את דרך התביעה והכניסה תחת כנפי ההגדרה של “נפגע פעולות איבה” ואת משמעותה של הגדרה זו מבחינת התגמולים והזכויות השונות. כמו כן הוספנו מידע נוסף בנוגע לגופים ומקורות נוספים שמצאנו לנכון לציינם.
בימים הקשים העוברים על מדינת ישראל ואזרחיה בעת כתיבת שורות אלו, מצאנו לנכון להיענות לביקוש ולצורך ההולך וגובר, לצערנו הרב, במידע הנוגע לנפגעי פעולות האיבה והבסיס לכתיבתו של ספר זה, כמו גם לספרינו ביחס לנכי צה”ל, הינו הצורך במידע זמין ונוח להבנה.
הטיפול בנפגעי פעולות האיבה במתכונתו דהיום החל עם חקיקת חוק התגמולים לנפגעי פעולות האיבה בשנת 1970. החוק הניח את הטיפול בנפגעי פעולות האיבה לפתחו של המוסד לביטוח לאומי ועובדיו. החוק הסמיך את עובדי המוסד לעמול במלאכה הברוכה והמקודשת של סיוע בידי אלו אשר גורלם לא שפר עליהם והם נפגעו במהלך קוממיותה של מדינת ישראל. היום למעשה מבטא החוק את התפיסה לפיה אזרחים מן השורה שנפגעו בפעולות האיבה, במלחמת תקומת מדינת ישראל, יוכרו ממש כלוחמי צה”ל, ועל כן מדינת ישראל מחויבת לטיפול בהם.
לא אחת פונים אלינו נפגעי פעולות האיבה על מנת שנעמוד לצידם ונסייע בידם במימוש זכויותיהם על פי החוק. בעיות רבות נובעות מחוסר ידיעה באשר לזכאות להכרת הנכות ולתנאיה השונים ומאחר ואין הפונים מצליחים לקבל מענה הולם. במקרה כזה אנו מוצאים עצמנו פונים למוסד לביטוח לאומי על מחלקותיו השונות על מנת לסייע בידם של אותם פונים. בעבודתנו עם נפגעי פעולות האיבה אנו מודעים לתקלות שונות הנובעות מחוסר הבנה, מקוצר רוח, מהיעדר סובלנות, מטעויות בהפעלת שיקול הדעת, מכשלים בירוקרטיים ומשגיאות טכניות גרידא. תקלות אלו מקורן הן בנפגעי פעולות האיבה עצמם והן בעובדי המוסד לביטוח לאומי על מחלקותיו. אנו מקווים כי הספר יצמצם תקלות אלו, יגביר המודעות של נפגעי פעולות האיבה לעבודתם הקשה והברוכה של עובדי המוסד לביטוח לאומי, ואת מודעות עובדי המוסד לביטוח לאומי לקשיים הגופניים והנפשיים המלווים את פגיעת האיבה ואת התלות במוסד לביטוח לאומי. תקוותינו היא כי במהרה בימינו יושג השלום עם שכנינו, לו כולנו מייחלים, וכך תפחת כמות הנפגעים ועימה גם הצורך בטיפול באוכלוסייה זו.
צחי ביטון, עו”ד