פתיח
דוח מקיף של משרד הביטחון מציג ממצאים חדשים בדבר הקשר בין הפרעת דחק בתר-חבלתית (PTSD) למחלות פיזיות שונות. הדוח, שנועד ליישם את רפורמת “נפש אחת”, מציע מתווה הכרה חדש, אך השפעתו המלאה על נכים שתביעותיהם תלויות ועומדות, או על אלו המתכננים להגיש תביעה להכרה מלאה, טרם התבהרה.
PTSD: ממדים נוספים של השפעה בריאותית
הדוח, שנכתב על ידי צוות מומחים בין-תחומי בראשות השופטת (בדימוס) אל”ם (מיל’) מאיה הלר, בחן את הקשר הסיבתי הרפואי בין PTSD למגוון מחלות. יוזמה זו מהווה חלק מיישום רפורמת “נפש אחת”, שמטרתה לשפר את הטיפול והשירות לנכי צה”ל וכוחות הביטחון, במיוחד נפגעי פוסט-טראומה. נתונים ממשרד הביטחון מצביעים על עלייה משמעותית במספר הפניות להכרה ב-PTSD מאז תחילת מלחמת “חרבות ברזל” באוקטובר 2023.
המחלות הנבדקות
- סוכרת סוג 2
- יתר לחץ דם
- מחלת לב איסכמית
- שבץ מוחי
- פיברומיאלגיה
- פסוריאזיס
- מחלת ריאות חסימתית (COPD)
ממצאים על קשרים סיבתיים ומנגנונים אפשריים
מנגנונים ביולוגיים והתנהגותיים
הדוח מציין מנגנונים דלקתיים והורמונליים, לצד תבניות התנהגות (כמו שיעור עישון גבוה), שמצביעים על קשר סיבתי בין PTSD לרוב המחלות שנבדקו. חולים עם PTSD נוטים להיות בסיכון גבוה יותר להתפתחות או להחמרת מחלות כרוניות.
מחלות מטבוליות וקרדיווסקולריות
מצבי דחק כרוניים ו-PTSD מעודדים הפעלה מתמשכת של מערכת הדחק ושינויים במערכת החיסון, מה שמוביל להחמרה או להופעה מוקדמת של:
- סוכרת סוג 2
- יתר לחץ דם
- מחלת לב איסכמית
- שבץ מוחי
פיברומיאלגיה
המטא-אנליזה הראתה עלייה מובהקת בסיכון לפיתוח פיברומיאלגיה בקרב חולי PTSD, מה שמחזק את ההשערה ש-PTSD מהווה גורם סיכון משמעותי.
פסוריאזיס
למרות שהספרות המדעית על הקשר מוגבלת, חוות דעת מומחים ותיאורים קליניים תומכים בהשערה ש-PTSD יכול לגרום להופעה או להחמרה של פסוריאזיס דרך דלקת כרונית.
מחלת ריאות חסימתית (COPD)
הקשר ל-COPD הוא עקיף: שיעור העישון בקרב סובלי PTSD גבוה משמעותית, מה שמעלה את הסיכון ל-COPD. בנוסף, פעילות דלקתית מוגברת עשויה להחמיר את המחלה.
המלצות הוועדה
1. “מסלול ירוק” להכרה בנכות מוסבת
לנכי צה”ל המוכרים ב-PTSD ולוקים באחת משבע המחלות הנבדקות יוצע מסלול ירוק:
- הכרה אוטומטית ב-33.3% נכות לצורכי קצבה
- הכרה מלאה לצורך טיפול רפואי ללא צורך בהוכחת קשר סיבתי פרטני
- זכות לפנות לוועדה רפואית פרטנית להכרה גבוהה יותר (לפי תקנה 9), כאשר תיתכן בדיקה מחודשת ואפילו הפחתה, באזהרה מראש לנכה.
2. הקמת גוף לאומי לניהול נתונים על PTSD בישראל
גוף מרכזי שיאסוף מידע ממערכת הבריאות, הרווחה, הביטוח הלאומי ומשרד הביטחון, לטובת מחקר, מעקב וקביעת מדיניות אחידה ומשופרת.
3. הכנסת בדיקות סקר למעקב אצל רופא המשפחה
בשל הסיכון המוגבר למחלות קרדיווסקולריות וסוכרת, מומלץ:
- בדיקות תקופתיות: לחץ דם, סוכר, שומנים, תפקודי כליה, מדידת משקל
- עידוד אורח חיים בריא במסגרת הרפואה המונעת
השלכות ואי-וודאות
הדוח מהווה צעד משמעותי בהרחבת ההכרה בזכויות נכי PTSD, אך נותרות שאלות פתוחות:
– האם מסלול הירוק יהווה “תקרת זכוכית” לתביעות להכרה מלאה?
– כיצד יתמודד אגף השיקום עם העלייה הצפויה בפניות?
התשובות יתבררו עם יישום ההמלצות במבחן המציאות.
קישורים חיצוניים
- קישור להורדת הדוח המלא (PDF)
- אתר משרד הביטחון – אגף שיקום נכים
- אתר עומר יעבץ – צחי ביטון, משרד עורכי דין
עו”ד עומר יעבץ – מומחה לייצוג נכי צה”ל מול משרד הביטחון, עם ניסיון של למעלה מ-30 שנה. ליווי מקצועי, דיסקרטי ובלתי מתפשר בתביעות להכרה, ערעורים וייצוג בוועדות רפואיות.