תשלום שכר לחברי ועד

תשלום שכר לחברי ועד

בחוק העמותות קיימים שני סעיפים העוסקים בעניין תשלום שכר לחברי ועד. לצורך הבהרת היחס בין שני הסעיפים, נקבעו על-ידי רשם העמותות הוראות ביצוע בעניין זה.

סעיף 26 א לחוק העמותות קובע כי האסיפה הכללית רשאית להחליט על תשלום שכר לחברי ועד ולקבוע את גובה השכר. סעיף 33 (א) (2) לחוק קובע כי מי שנותן שירותים לעמותה בשכר, שלא כחבר ועד, אינו יכול לכהן בוועד. מכאן שאסור לחבר ועד להיות עובד של העמותה או לתת לה שירותים שונים בשכר.

לעניין תשלום שכר לחברי ועד עקב פעולותיהם כחברי ועד, נקבע כי חברי ועד רשאים לקבל שכר עבור השתתפותם בישיבות הוועד, וזאת רק לאחר אישור האסיפה הכללית באשר לעצם התשלום ולשיעורו. בכל מקרה, לא יתקיימו יחסי עובד מעביד בין חבר הוועד לעמותה, וחבר הוועד לא יהיה זכאי לתוספות סוציאליות.

גובה התשלום עבור השתתפות בישיבות לא יעלה על המקובל בתקנות החברות הממשלתיות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור מקרב הציבור בחברות הממשלתיות), התשנ”ד – 1994. מספר הישיבות המרבי לשנה עבורן יהיה רשאי חבר הוועד לקבל תשלום נקבע בהתאם לסיווג העמותה, ולא יעלה על 60 ישיבות. גובה התשלום המעודכן לשנת 2005, ומספר הישיבות, כפי שנקבעו בתקנות החברות הממשלתיות הנן כדלקמן:

התקנות קובעות כי יו”ר דירקטוריון זכאי לקבל גמול שנתי במקום גמול לישיבות. סכום הגמול השנתי הם כמפורט להלן:

סיווג העמותה נגזר מהגורמים של גודל, עצמאות, יעילות ואיכות ניהול העמותה, אשר פורטו לעיל. מרבית העמותות הרשומות כיום נכללות במסגרת הסיווג הנמוך ביותר.

יו”ר הוועד רשאי לקבל תשלום עבור השתתפות בישיבות הוועד, וכן עבור פעולות ייצוגיות שהוא מבצע, כגון פגישות עם נציגים ממשלתיים והשתתפות באירועי התרמות לעמותה וכד’, ובלבד שהאסיפה הכללית תאשר את התשלומים מראש, וכן שהתשלומים ומספר הישיבות לא יעלו על המקובל באשר לדירקטורים מן הציבור בחברות הממשלתיות.

עורך דין צבאי מקצועי-עומר יעבץ