רבות נידונה השאלה של המרכזים למימוש זכויות ולשימוש בהם. מאז ומעולם דעתנו הייתה כי כי השימוש במרכזים למימוש זכויות מוטל בספק וכנראה אינו כדאי, כי הם גובים סכום הקרוב לסכום שגובים עורכי הדין, אולם אינם מעניקים כל שירות מלבד השירות הטכני של מילוי הטופס. פסק הדיון בפרשת ת”א 10133-08-12 פיצוי נמרץ – המומחים למימוש זכויות רפואיות וביטוחי נ’ פלדמן בתיק 02-30121-12-2 מדגים את העניין.
הנתבעת, הסובלת ממחלת אפילפסיה, פנתה לתובעת בעקבות פרסומים והסמיכה את התובעת לפעול עבורה למימוש זכויות המגיעות לה עקב מחלתה מול מוסדות שונים, לרבות המוסד לבטוח לאומי. התובעת הינה חברה העוסקת בשירותי סיוע לבדיקה ומימוש זכויות המגיעות ללקוחותיה בגין מצבם הבריאותי.
הצדדים חתמו על על הסכם למתן שירותים לפיו הנתבעת תשלם לתובעת סך של 1,000 ₪ במעמד חתימת ההסכם. בנוסף, תשלם הנתבעת 15% +מע”מ מכל סכום או קצבה שתקבל וזאת תוך 30 יום ממועד קביעת הזכאות. בנוסף הוסכם כי ככל שישולמו תשלומים עיתיים, יחושב שכר טרחת התובעת לפי אחת משתי חלופות – הראשונה, 15%+מע”מ מן התגמולים של 70 חודשים אשר ישולם בתשלום חד פעמי שיבוצע תוך 30 יום מיום קביעת הזכאות. השנייה, 15% +מע”מ מהתגמולים של 100 חודשים אשר ישולמו ב – 100 תשלומים חודשיים ושווים.ביום 28.8.02 הודיע המוסד לביטוח לאומי (להלן- מל”ל) לנתבעת כי נמצאה זכאית לקצבת נכות בגין מחלתה בסך 1,226 ₪ לחודש. הקצבה החלה להשתלם מחודש ספטמבר 2002. הנתבעת לא שילמה כל תשלום נוסף לתובעת בגין קצבה זו.התובעת שלחה התראה לנתבעת לפיה עליה לשלם את חובה בסכום קרן של 14,190 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית בסך כ- 6,727 ₪ ובתוספת הוצאות התראה בסך 1,500 ₪.התובעת הגישה כתב תביעה המשקף חישוב שכר התובעת לפי 15%+מע”מ משויים של 100 תשלומים עיתיים שקיבלה הנתבעת.
הנתבעת טענה להגנתה כי מדובר בתביעה שהתיישנה, כיפעילות התובעת התבצעה בניגוד להוראות החוק ומשום כך מדובר בחוזה פסול אשר אינו מקנה לתובעת זכות תביעה. כן טענה הנתבעת כי כל עבודתה של התובעת הסתכמה במילוי טופס תביעה בן עמוד אחד אשר אינו מצדיק דרישת השכר הגבוהה בנסיבות, כי לא ניתנה לה אפשרות לקרוא את ההסכם עובר לחתימה עליו, וכי הוטח לה סכום הגבוה בהרבה מזה שקיבלה.
קובע ביהמ”ש כי עקבות הפניה שביצעה התובעת למל”ל, הוכרה זכאותה של הנתבעת לקצבת נכות חודשית בסך 1,226 ₪ וכן שולם סך של 16,751 ₪ לעבר (רטרואקטיבי) ולכן אין ספק כי התובעת סיפקה שירות לנתבעת וכי השירות שסופק על ידי התובעת אכן הניב לנתבעת תמורה.
לעניין החוזה הבלתי חוקי נקבע כי בבג”צ 9596/02 פיצוי נמרץ, המומחים למימוש זכויות רפואיות וביטוחים נ’ שר המשפטים, פ”ד נח(5) 792 (2004) ובבת”א (מח’-י-ם) 4033/02 לשכת עורכי הדין נ’ רביבו ואח’ אשר הגדירו את המותר והאסור בפעילות הצדדים, נאסר על התובעת במפורש לבצע את הפעולות הבאות:
א. פרסום פעילותה ללא ציון כי אין הטיפול כולל ייעוץ משפטי.
ב. לפנות בשם לקוחותיה לפקיד השומה במס הכנסה ולמסגרות המעין-שיפוטיות במוסד לביטוח הלאומי ובקצין התגמולים ולנסח עבור לקוחותיה ערעור על החלטות מנהליות המתקבלות במוסדות אלה.
ג. לנסח בשם לקוחותיהן מכתבי התראה בעלי אופי משפטי לכל גורם.
כן אוזכר בפסק הדין כי בית המשפט העליון בע”א 4223/12 המרכז למימוש זכויות רפואיות בע”מ נ’ לשכת עורכי הדין בישראל קבע כי עזרה במילוי טפסים הינה מותרת ובלבד שמדובר בעזרה טכנית לאדם המתקשה לבצע פעולה זו בעצמו. להבדיל, כל מקום בו מדובר בניתוח הזכויות של הלקוח והפעלת שיקול דעת בייעוץ על מסלול תביעה מסוים מבין כמה אפשריים (אפילו בבחינת בחירת טופס מבין מסלולי התביעה השונים במל”ל), מדובר בשירות אסור (ראו ס’ 50-62 לפסק הדין). גישה זו תואמת את האמור בס’ 26 סיפא בת”א (מח’-י-ם) 4033/02 הנ”ל.
עם זאת, נקבע כי כל עוד מדובר בשירות של עזרה טכנית במילוי טופס, כאשר אין סוגיה של בחירה בין אפשרויות פעולה שונות או ייעוץ אסטרטגי כלשהו, נראה כי אין מדובר בשירות המהווה הסגת גבול מקצוע עריכת הדין המנוגד לחוק.
בימ”ש קובע כי כי הנתבעת לא העלתה טענות כלשהן בדבר מצוקה כלשהי שנוצלה על ידי התובעת. נהפוך הוא, הנתבעת הבהירה כי הגיעה לתובעת מרצונה עקב פרסומת ששמעה ברדיו וכרתה את העסקה ברצון מתוך ציפייה לקבלת כספים בהסתמך על שירותי התובעת, וכי עיקר טענות הנתבעת כנגד חיובה מבוססים על חוסר סבירות החיוב ועל הציפייה להכנסות גבוהות יותר. אומר בימ”ש כי גם אם נקבל את טענות הנתבעת לפיהן סברה בטעות כי תקבל פיצוי גבוה בהרבה ואפילו נאמר כי התובעת הטעתה במתכוון את הנתבעת והובילה אותה לתוצאה האמורה, הרי שמדובר בטעות בכדאיות העסקה שאינה מצדיקה ביטול ההסכם.
לפיכך קובע ביהמ”ש הנתבעת תשלם לתובעת סך של 11,321 ₪ בתוספת מע”מ כחוק ותשלם את הוצאות התובעת ושכר טרחת עו”ד בסך כולל של 2,000 ₪ בהתחשב במצבה הבריאותי הרעוע של הנתבעת.
עולה מאמור – חשבו היטב לפני פניותכם למרכזים למימוש זכויות ובדקו, איזה שירות את מקבלים תמורת הכסף שאתם משלמים.