עשרת הדברות לחייל שנפצע או חלה תוך ועקב שירותו הצבאי
חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי”ט – 1959 מסדיר את הטיפול בחיילי
צה”ל שנפצעו או חלו במהלך שירותם הצבאי. החוק קובע כי חייל שנפצע או חלה במהלכו של השירות הצבאי, וכתוצאה מהשירות הצבאי (“תוך ועקב” – תנאים מצטברים), צריך להגיש תביעה להכרה בפגיעתו לאגף השיקום במשרד הביטחון על מנת שיוכר כנכה צה”ל בשל פגיעתו.
התביעה לפי החוק מתייחסת ל”חייל משוחרר” או לחייל בשירות קבע. אם הנפגע הוא איש קבע (או איש מילואים) יש להגישה מיד בסמוך לפגיעה, אם הנפגע הוא חייל בשירות חובה ואינו מועמד לשחרור מייד מהשירות עקב הפגיעה, הרי שיש להגיש את התביעה בסמוך לשחרור מהשירות הצבאי (כשלושה חודשים קודם לשחרור) על מנת שבמועד השחרור יושלמו השלבים הראשונים של הטיפול בתביעה.
התביעה לפי החוק אינה עניין של מה בכך וראוי להיערך להגשתה ולנהל אותה בצורה המיטבית על מנת להימנע מקשיים ובעיות אשר עלולים לעלות בהמשך הדרך. עו”ד עומר יעבץ, המתמחה ב-19 שנים האחרונות בייצוג נכי צה”ל וכתב את הספרים המשפטיים החשובים בתחום, ועו”ד צחי ביטון, ממשרד עוה”ד עומר יעבץ ושות’, ממליצים על מספר כללים עליהם רצוי להקפיד החל מהפציעה או המחלה בצבא:
1. דאג לקבל טיפול רפואי הולם ומלא בפגיעותיך.
כלל ראשון וחשוב זה, מלבד היותו חיוני לשמירה על בריאותו של החייל והחלמתו המהירה, יביא בהכרח לתיעוד של הפגיעות שנפגע החייל בשירות הצבאי, הסימפטומים מהם הוא סובל, תוצאות הבדיקות השונות והטיפול הרפואי אותו קיבל במהלך השירות הצבאי. צה”ל חייב לספק לחייל כל טיפול רפואי לו הוא זקוק בצורה מלאה, הטיפול צריך להיות נכון ומלא ועל מפקדיו של החייל לכבד את המלצות הרופא ואת הוראות הטיפול הרפואי. על החייל, וכך גם על מפקדיו, להקפיד על הוראות הרופאים ולמלא אותן במדויק. טיפול רפואי מתאים יאפשר גם אבחון של הפגיעות בהן לוקה חייל ויקל במהלך התביעה. כך מקרה של חייל ששירת במבצע ‘עופרת יצוקה’ ונפצע במהלך פעילות באחד המחנות בעזה בידו (עקב חדירת כדור של צלף לאמה) אך שכח את הפגיעות הנלוות, שכיום לאחר זמן, שם לב שמטרידות אותו בחיי היום-יום, כגון: פגיעה נפשית, צלקות, רסיסים קטנים, צפצוף באוזניים, חוסר תחושה באזורים מסוימים. עקב שיכחה זו, הוא נאלץ היום להגיש תביעות חדשות להכרה בפגיעות אלה במאוחר. ראוי על כן שפגיעות משניות אלה יטופלו במקביל לפציעה העיקרית, והדיווח עליהן כבר בהתחלה, חשוב מאוד לצורך התביעה בהמשך הדרך. כך מקרהו של לוחם ממלחמת לבנון השנייה אשר לקה בהפרעה פוסט טראומתית, אך מאחר ו”התבייש להתלונן” (אני לא ‘חולה נפש’) שוחרר משירות המילואים ללא כל טיפול או בירור של הפגיעה, מאחר ולא התלונן על כך בצורה מסודרת, רק לאחר זמן שאשתו שמה לב לשינוי בהתנהגותו להסתגרות ופחדים קשים וחרדות, יש היום לתבוע נכות זו במאוחר תוך הפסד זכאויות של שנים ואובדן טיפול רפואי חשוב וחיוני.
2. מלא דו”ח על פציעה (טופס 141) או אישור על תנאי שירות.
מילוי דו”ח על פציעה הוא חובתו של רופא המטפל בחייל שנפצע לפי הוראות מטכ”ל, אך מעבר לכך, כלל זה הינו בגדר חובה מבחינת הגשת תביעה. חייל שנפצע במהלך שירותו הצבאי צריך למלא דו”ח על פציעה. חשוב ביותר שהדו”ח ימולא כראוי וייחתם על ידי החייל, על ידי הרופא שטיפל בחייל ועל ידי מפקדיו של החייל. במידה והחייל חלה במחלה במהלך השירות הצבאי, חשוב מאוד לקבל אישור על תנאי השירות ממפקדו של החייל. על האישור להיות מפורט דיו ולכלול התייחסות ליחידה בה שירת החייל, מספר היחידה, אופן הפעילות, נשיאת מעמסים ומשקלים, האם השירות נערך בתנאי חום או קור קיצוניים, האם החייל נחשף לעומס נפשי או לחץ נפשי מיוחד, אופי התנאים הסניטריים אם היו לקויים, איכות המזון שהוגש לך (אם נזקקת עקב מחלה מסוימת למזון מיוחד ולא קיבלת אותו – חשוב כי הדבר יתואר באישור בכתב) ומועד הפסקת שירותך ביחידה עקב מחלתך. פעמים רבות מפקדים מתחלפים, חיילים עוברים יחידה, חיילים משתחררים מהשירות ומנתקים קשר עם היחידה או עם האנשים עימם שירתו – חשוב לקבל את האישורים הללו בסמוך לאחר האירועים. בחלוף הזמן ישנו קושי רב לשחזר את האירועים ואת תנאי השירות והדבר פוגע במהלך התביעה, במקרה הטוב הדבר גורם לעיכוב בבירור התביעה, ובמקרה הרע כלל לא ניתן לקבל אישור כזה.כל מקרהו של חייל שנפגע בגבו עקב הרמת משקל כבד בבסיס צבאי במסגרת ‘טרטור’ שכלל הרמת אבנים וסידורם להצגת שם היחידה. החייל לא דאג לקבל אישור זה עם פציעתו והתלונן באיחור רב ולאחר הזנחה של שנים, כאשר התביעה הוגשה באיחור ואין מגע עם החיילים ששירתו עימו, קשה לשחזר את נסיבות הפציעה ולהוכיח כי התרחשה כלל בצורה אותה הוא מתאר.
3. דאג לקבל עותקים/העתקים של תיעוד רפואי.
התיעוד הרפואי הוא הבסיס לניהול תביעה. פעמים רבות תיעוד רפואי “נעלם” ולא ניתן לשחזור ולכן חשוב מאוד שהחייל ישמור עותקים (מקורות) או העתקים של כל מסמך רפואי הנוגע לפגיעתם בפרט, ולשירותם הצבאי בכלל. כל מסמך רפואי המצוי בתיקו הרפואי של החייל (כולל הפניות רופא יחידה ורופאים מומחים, מסמכי חר”פ, תעודות חדר מיון, וכל תכתובת רפואית או מנהלית אחרת הנוגעת לעניין) הוא חשוב וחיוני ויש לדאוג לקבל העתק ממנו. כך למשל לוחם שנפצע במלחמת לבנון הראשונה מאש של כוחותינו ולקה בפגיעה נפשית, נבדק וטופל על ידי קב”ן והועבר ליחידה עורפית. אותו חייל שוחרר משירות צבאי ועזב את הארץ לתקופה ארוכה, עם שובו ביקש להגיש תביעה בגין הפגיעה הנפשית, אך תביעתו נדחתה מאחר ולא היו בידו כל אישורים לפגיעה ולא ניתן היה לשחזר את החומר מאותה תקופה. רק עיון מחדש בתביעה, בהסתמך על עדותו של הרופא הגדודי שטיפל בחייל, אפשר לשנות את ההחלטה ולעשות צדק עם אותו לוחם כך שיוכר ויפוצה בגין פגיעתו.
4. קבל יעוץ משפטי הולם קודם להגשת התביעה.
תביעה להכרת נכות מוגשת לפי חוק הנכים שהוא חוק אזרחי לכל דבר ועניין. אמנם, גופים צבאיים שונים (מש”קית נפגעים, מש”קית ת”ש, מפקדי ר”מ 2 וכו’) מנסים לעזור לחייל שנפגע להגיש תביעה להכרת נכות, אך עזרתם במהלך הגשת התביעה ככל שהיא ראויה ומסייעת, אינה יכולה להוות תחליף לייעוץ משפטי בנוגע להגשת התביעה. יש לזכור שהחוק מתייחס ל”חייל משוחרר” והתביעה מתנהלת לאחר שחרורו של החייל מהשירות הצבאי, שלב בו אותם גופים צבאיים אינם יכולים לטפל בתביעה. התביעה אינה מסתכמת בהגשת טופס התביעה, הטיפול בתביעה מתחיל למעשה עם שחרורו של החייל מהשירות הצבאי והתביעה נמשכת זמן רב לאחר מכן, לכן חשוב להתייעץ עם עו”ד המתמחה בייצוג נכי צה”ל, לגבי מהלכה של כל התביעה עד תומה.
חשוב לדעת כי מבחינת הטיפול הרפואי בחייל שנפצע או חלה, הרי שכל עוד אותו חייל נמצא בשירות אזי כל מחסורו על הצבא ובכלל זה הטיפול הרפואי. רק עם שחרורו מהשירות הצבאי עובר החייל לאחריות אגף השיקום.
על הייעוץ המשפטי להיות הולם וראוי. תביעות למשרד הביטחון הן תביעות מורכבות הדורשות מומחיות וניסיון רב בתביעות אלו. לכן חשוב לקבל ייעוץ מעורך דין מנוסה בתחום ושזה עיקר עיסוקו הרגיל, על מנת להימנע ממהלכים בלתי הפיכים בניהול התביעה ומהחלטות שיהיה בהן לסכל את הכרת הנכות. סיכויי ההצלחה בערעור על החלטות של קצין התגמולים או ועדות רפואיות נמוכים לאין שיעור מסיכויי ההצלחה בניהול תביעה נכון מלכתחילה, הליכים אלו יקרים ומסובכים, ולא כדאי להגיע למצב זה במידה ואפשר להימנע ממנו. חלק ניכר מהמקרים בהם אנו מטפלים הם מקרים חיילים שיוצגו על ידי מי שאינו מומחה בתחום תביעות אלה ובמהלך הייצוג המשפטי נעשו טעויות משפטיות שהיה קשה לתקנן לאחר זמן. כך למשל מקרהו של חייל שנפצע במלחמת לבנון השנייה, התפתה לקבל ייצוג אצל עו”ד אשר הגיש עבורו טופס תביעה ובו לא כלל פגיעה נפשית בתר חבלתית (PTSD) בה נפצע בשירות ופגיעת אוזניים מטרידה שכללה צפצופים באוזניים (טיניטוס). רק היום לאחר שנים, כאשר הוגשה על ידינו תביעה מסודרת ומקיפה, הוכרו פגיעות אלה והוא מטופל בגינן, באיחור ותוך אובדן זכויות של שנים.
5. למד והבן את משמעותה של תביעה לפי חוק הנכים.
הליך התביעה לפי חוק הנכים לחייל שנפגע או חלה תוך ועקב שירותו הצבאי, הוא הליך מורכב, ממושך ובעל משמעות קריטית להמשך חייו של התובע. תוצאותיו של ההליך ילוו את החייל למשך כל ימי חייו, ולעיתים ילוו את אשתו או ילדיו אף לאחר מותו. התיק הוא “תיק פתוח” הנתון לשינויים בחלוף הזמן והחשיבות של התביעה הראשונית היא רבה ביותר שכן היא מהווה את ה”מפתח” לקביעה משמעותית ביותר זו. רצוי מאוד להכיר את ההליך ולהבין את משמעויותיו ואת תוצאותיו בטווח הקרוב ולטווח הרחוק. ההכרה של אגף השיקום בנכות שנגרמה בשירות הצבאי מהווה מעין “כיסוי ביטוחי” לאותה נכות ולתוצאותיה, למשך כל ימי חייו של הנכה. אף אם תיקבע לתובע דרגת נכות נמוכה (עד – 9% נכות) ואז הוא לא יקבל תגמול כספי בגין תביעתו, עדיין חשובה ביותר ההכרה בנכותו, שכן תמיד יוכל לפנות לאגף השיקום ולבקש עדכון של אחוזי נכותו בהתאם להחמרה במצבו, ואז יוכל גם לקבל תגמול בהתאם – אבל, קודם לכל צריך שיהא בידיו אותו “מפתח” שניתן בתביעה הראשונית. ההחלטה בתביעה אינה תשובה של “כן או לא”, אפשר להכיר בפגימות מסוימות ולדחות פגימות אחרות, אפשר להכיר בשיעורים שונים של הכרה (מחצית מהנכות, שליש, רבע, עשירית) ולכן חשוב לדעת מה היא בדיוק מטרתה של התביעה המוגשת. כך יש לציין מקרהו של חייל שנפגע בגבו וקיבל רק 5% נכות שאינם מזכים במענק או זכות לטיפול רפואי, אולם לאחרונה החמיר מצבו, עקב הפגיעה המקורית, אחוזי נכותו הועלו בהתאם לפי עקרון ה”תיק הפתוח” המאפשר הגשת החמרה על הפגיעה המקורית בהתאם לחוק, והוא זכה לקבל טיפול רפואי, תגמולים ומענקים שונים להם הוא זכאי כיום.
6. הגש את תביעתך באורח נאות ומסודר והתייחס אליה ברצינות ובכובד ראש.
הצלחת התביעה, ובעיקר קצב הטיפול בה, תלויים במידה רבה בצורה בה היא מנוהלת. טופס תביעה ברור ומסודר, צירוף כל המסמכים הרפואיים והמנהליים הנדרשים, ותצהיר מפורט וברור, חתום ומאומת כדין בפני עו”ד או בבית משפט. על התובע לזכור כי תביעתו נבחנת על ידי הגורמים המקצועיים באגף השיקום, גורמים מנוסים מאוד בטיפול בתביעות אך עמוסים למדי, ולכן רצוי וראוי להקל עליהם את בירור התביעה על ידי הגשה מסודרת של תביעה. הדבר ימנע עיכובים בבירור התביעה ויאפשר בחינה ראויה וממצה שלה.
התביעה היא הליך כבד משקל ויש להתייחס אליה ברצינות ובכובד ראש. יש להגיש התביעה במועד, לקבל אישור על הגשת מסמכים, לשמור כל מכתב שהתקבל מקצין התגמולים, להיענות לכל דרישה בהקדם האפשרי, להתייחס למועדים הקבועים בחוק ובמסמכים השונים ולהגיב באופן מיידי. איחור במועדים להגשת ערעור יכול להיות בעל משמעות קשה ביותר מבחינת התוצאה של ההליך ומומלץ להיזהר מכך. במקום בו תובע אינו ממציא לאגף השיקום פרטים מבוקשים, או נענה לפניות כנדרש, יופסק הטיפול בתביעתו עד להיענותו – הפסקה כזו יכולה להימשך שנים במהלכן לא יקבל התובע כל זכות.
כך מקרה של חיילת אשר נפגעה בתאונת דרכים קשה תוך ועקב שירותה הצבאי ברכב צבאי, פניה התרסקו, קרסולה נשבר והיא נזקקה לניתוחים רבים והשתלות. עקב הפגיעה הגופנית, “נשכחה” הפגיעה הנפשית והיא לא טיפלה בהכרה של פגיעה זו למרות שטופלה אצל פסיכיאטר ופסיכולוג לאחר פציעתה. כיום היא מעוניינת בטיפול נפשי, אולם תיקה הפסיכיאטרי אבד הפסיכיאטר נפטר ואין כלל עדות במסמכים לכך שטופלה אי פעם בעבר, מה שמקשה כמובן להוכיח הפגיעה הנפשית ולהביא לכך שתזכה בטיפול נפשי תומך ותרופות.
7. היה אמין ומדויק
במהלך הגשת תביעה חשוב מאוד להיות אמין ולדייק בפרטי התביעה. ברור מאליו שאין להגיש תביעה במטרה לנסות ולקבל דבר מה במרמה (זו עבירה פלילית, שיש בה עזות מצח ואשר בעקיפין פוגעת בנכים ובתובעים אחרים שלהם יש הזכות לקבל פיצוי), אך מעבר לכך, יש להקפיד על דיוק ואמינות בכל פרטי התביעה. יש לדווח על נטייה ללקות במחלה, על אירועי פגיעה דומים שקדמו לשירות הצבאי, ועל כל נסיבה או נתון שיש בהם כדי להשפיע על בירור התביעה. יש לזכור כי התביעה נבחנת על ידי אנשים ורופאים מומחים ומנוסים מאוד שללא ספק ידעו לאתר כל מידע רלוונטי לתביעה או אי דיוק בפרטים והיעדר אמינות שעלולים להביאם שלא להאמין לתובע בהמשך. ההליכים המתנהלים בפני אגף השיקום מתועדים בקפדנות, במקום בו רופא או ועדה רפואית קובעת כי אותו אדם “מגזים בתלונותיו” או ש”אינו משתף פעולה עם הבדיקה” (ולעיתים בלעז – “נוקט באגרבציה” או “מחפש רווח משני”) האמירה מלווה את התובע בכל ימי חייו ובדיקותיו במשרד הביטחון והרושם שנוצר הוא לעיתים בלתי הפיך. אגף השיקום גם מנהל חקירות סמויות ומעקבים אחרים אחר תובעים ונכים (על פי חוק), ובמקרה בו מתגלה הונאה או “אי התאמה לדיווחים” תהא לכך תגובה קשה וכואבת של אגף השיקום תוך מניעת זכויות קיצוץ בהטבות ורושם ראשוני שקשה לשינוי.
כך מקרהו של שוטר שעבד כקצין חקירות, הועדה שבדקה אותו במשרד הביטחון, החליטה כי הוא מגזים בתלונות ומפעיל “אגרבציה” תך התנגדות לבדיקה ושלחה חוקר לעקוב למשך כמה ימים רצופים. חקירה שבוצעה הנביעה סרטון קצר המראה את השוטר מרים את בנו הקט בם השלוש על ידיו, על בסיס קלטת זו הוחלט בוועדה הרפואית כי הנכה “החלים” מהפגיעה בגבו ורוב אחוזי הנכות שלו בוטלו זכאויותיו נשללו, רק מאבק ארוך של שנים תיקן את הרושם שנוצר ולשוטר הושבו זכויותיו תוך אובדן זמן יקר וסבל רב.
8. התביעה להכרה צריכה לכלול את כל הפגימות שבאו לחייל בשירות הצבאי.
אין טעם להתייחס רק לפגיעה מסוימת אחת ולהתעלם משאר הפגיעות, אין מקום “לפרוט” את הפגיעות לתביעות שונות ומתווספות, יש לבחון, מלכתחילה, את כל הפגימות בגינן יש להגיש תביעה ולעשות כן בבת אחת. אחוזי הנכות שנקבעים בסופו של יום מסתכמים ומשתקללים ולכן ישנה חשיבות ב”צבירת” אחוזי נכות גבוהים ככל שניתן. יש מקרים רבים בהם הנכה שאנו פוגשים מתלונן כי במועד פגיעתו המקורי נפגע גם בפגיעות נוספות בגינן לא פוצה, במקרה כזה עוברות שנים והנכה מתבגר וקשה להוכיח את הקשר בין הנכות הנוספת לפגיעה המקורית.
כל מקרהו של נכה ממלחמת ההתשה שהוכר בגין פגיעות רבות, אך פגיעה מסוימת ברגליו “נשמטה” מרישומי הועדה הרפואית החל משנות השישים המאוחרות ועד היום. רק מאבק ארוך ומתיש הביא לקביעה כי הנכות תושב רטרואקטיבית החל מהשנה בה נשללה ועד להיום. כמובן שהנכה איבד שנים רבות של זכויות עקב כך שלא ברור עדיין אם יזכה לקבלן.
9. נהל את התביעה בצורה תכליתית ומושכלת.
התביעה הינה תביעה משפטית שיש לה מטרות מוגדרות בחוק ויש לה דרך התנהלות מסוימת. את התביעה צריך לנהל מתוך הבנת המטרות המוגדרות שלה והדרך הנכונה להשיג אותן. התביעות אינן עוסקות בכאבים של חייל שנפגע, בהשפעה על חייו, בסבל שהוא עובר, בעתידו שנהרס וכו’. התביעות עוסקות בקשר שבין פגיעה מסוימת לשירות הצבאי ובגובה דרגת הנכות (שנקבעת על פי בדיקה פיזית/קלינית ולא על פי תפקוד יומיומי בהכרח) של אותה פגיעה. ייתכן ובעתיד יהיה ניתן לתרגם את נושא המגבלה התפקודית היומיומית לאחוזי נכות או לתגמול מסוים במהלך התביעה אבל לא יהא זה נכון להתמקד בכך. אין לנהל את התביעה מתוך לחץ כזה או אחר, גם לא מתוך לחץ ו’איומים’ מגורמי הרפואה בצבא ש”מכריחים” חייל להגיש תביעה עוד בהיותו חייל (דבר אותו נכון לעשות, אך לא מתוך לחץ או איום) – שכן אחרת לא ישוחרר מהשירות או לחילופין ישוחרר מהשירות לאלתר. יש לנהל את התביעה מתוך הבנה של משמעות התביעה, הבנת משמעותה של “הכרה בפגיעה” למשך כל ימי חייו של הנפגע, אף אם לא יקבל מכך סכומי כסף מיד בתום הטיפול בתביעה. כך מקרים מספר של חיילים שהגיעו לסף דלתנו, במהלכם נדרש החייל להגיש תביעה מיידית שאם לא כן “לא יזכה לטיפול רפואי ויתכן ואף לא יוכר והוא עלול להיות משוחרר לאלתר ללא קבלת זכויות כלשהן”, כמובן שלהלך אימים על חייל צעיר ומשפחתו לא מקובל, במיוחד כאשר לקבלת הזכויות אין קשר כלל לשאלת השחרור מצה”ל – כך גם לא לשאלת התביעה שהרי השחרור מתבצע על בסיס קריטריון בריאותי בלבד.
10. להתאזר בסבלנות ולא להתייאש
ניהול התביעה ממושך מאוד ולעיתים מתסכל, במיוחד כאשר מדובר בפגיעה מורכבת או בריבוי פגימות. העומס המוטל על אגף השיקום מאט עוד יותר את קצב בירור התביעות והוא יכול להתארך מאוד עד כדי שנים עד לתוצאה סופית של קביעת נכות לצמיתות. על כן רצוי להתאזר בסבלנות רבה ולדעת בכל שלב של התביעה מה צפוי בשלב הבא ומתי הוא צריך להתרחש (להישאר עם ‘היד על הדופק’). במידה והתביעה מתעכבת יש לברר מה הסיבה לעיכוב ולטפל בכך. החלטה בתביעה ניתנת אחורנית למועד השחרור מהשירות הצבאי ויש לדאוג לקבל טיפול רפואי כל עוד התביעה מתבררת.
אף אם נדחתה התביעה, או שלא התקבלה התוצאה המצופה, אין להתייאש מכך וצריך לבחון (בעזרתם של רופאים ועורכי דין המומחים בנושא נכי צה”ל והחוק החל בעניינם) אם יש מקום להגשת ערעור על ההחלטה.
אם גם אתם נזקקים לייצוג צבאי ובטחוני, התקשרו עוד היום ותנו לנו להילחם עבורכם!
לשאלות ומידע נוסף, אנא אל תהססו, נשמח לסייע – יעוץ משפטי ראשוני חינם או כתבו אלינו בדואר אלקטרוני: info@disabled.co.il.
למידע על תביעות נגד משרד הביטחון לחצו כאן!