פרישה רפואית מצה”ל

הוראת פיקוד עליון 3.0501 מגדירה את סגל החיילים בשירות קבע שנועד להוות, בזמן שלום, את השלד הפיקודי, המנהלתי וההדרכתי לסדר הכוחות של צה”ל (סדיר ומילואים). שלד זה מורכב מתפקידי מפתח בשטחים השונים המחייבים רציפות, התמחות מקצועית וניסיון, אשר אין אפשרות להקנותם לחיילים במהלך תקופת שירות החובה. היקפו של שירות הקבע נקבע תוך התבססות על כמה גורמים, כמו למשל מבנה הצבא, אפשרויות שיבוץ אפשריות תוך שמירה על תקציב או מספר המועמדים לתפקידי הקבע המתאימים לתפקידים אלה מבחינת הניסיון האישי והמקצועי שלהם.

בהקשר זה חשוב מאד לציין כי היחסים שבין צה”ל לבין חייל בשירות קבע אינם יחסי עובד ומעביד. המשרת בשירות קבע הוא חייל בשירות סדיר והיחסים בינו לבין צה”ל מושתתים על הוראות החוק הצבאי, על פקודות הצבא ועל פקודות אחרות שניתנות לו כדין. בנוסך לכך למרות שמשרת הקבע הוא לכאורה עובד מדינה, אין לו את ההגנה שזוכה לה עובד מדינה הזכאי בדרך כלל לקביעות לאחר 5 שנות עבודה.

ישנם כמה נתונים הנלקחים בחשבון עת יש לשקול פרישה רפואית מצה”ל או קליטת מועמד לשירות קבע או להאריך את שירותו של אחר:

  1. דרגה צבאית ופוטנציאל להתקדמות בדרגה.
  2. מקצוע והתמחות.
  3. תכונות, נטיות, אופי ואופן מילוי תפקיד, כפי שהם משתקפים בחוות דעת המפקד.
  4. היעדר עבירות משמעתיות ו/ או פליליות.
  5. גיל.
  6. כושר גופני.
  7. נתונים נוספים, כפי שייקבעו, מידי פעם בפעם, לגבי סוגי השירות השונים.

החל מחודש אוגוסט 1992 הוחלט על חלוקה לשני סוגים של שירות קבע:

  • שירות קצר – המכונה קבע ראשוני – והוא שירות עד דרגת רס”ל או סרן (כולל). מדובר על שירות במשך תקופה שלא תעלה על חמש שנים
  • שירות ארוך – המוכנה קבע מובהק – שירות בתנאי שירות קבע, עפ”י התחייבות מאושרת עד גיל הפרישה ומתייחס למשרתים מדרגת רס”ר או רס”ן ואילך או קצינים בדרגת סרן הנושאים תפקיד בדרגת רס”ן על פי תקן.

כיום צה”ל יכול לפטר משירות קבע עד לגיל 40 בעילת “היעדר אופק שירות” המתחלקת בין קצינים ונגדים ומתבססת על שיקולים אלה – מסלול השירות, סיכויי הקידום, דירוג חילי, חוות הדעת התקופתית, הערכות העמיתים.

אל משרדנו מגיעים קצינים ונגדים במגוון סיטואציות, כשהם מחפשים עורך דין המומחה בתחום פרישה רפואית מצה”ל ובדיני צבא לטיפול במקרים כגון:

  1. קצין או נגד העומד לפני קבע מובהק ואשר אינו מעוניין לפרוש, אולם צה”ל החליט שעליו לפרוש מסיבות שונות, למרות שקיים במצב שלו אופק שירות.
  2. קצין או נגד שנפצע/ נפגע בשירות וצה”ל על מנת להימנע מתשלום פנסיית פרישה רפואית מצה”ל עקב בעיה רפואית, משאירו בשירות בכוונה להפרישו כמי שאין לו אופק שירות.
  3. קצינה או נגדית שיצאה לחופשת לידה, בזמן חופשת הלידה החליטה הקצינה הממונה להוציא חוות דעת בלתי הוגנת על תפקודה על מנת להפרישה קודם לכניסתה לקבע מובהק.
  4. קצינה או נגדית, אשר התלוננה על הטרדה מינית, תלונתה לא התבררה, אולם הוחלט להפרישה בהיעדר אופק שירות ובעיות תפקודיות.
  5. קצין או נגד, המעוניין בפרישה רפואית מצה”ל, אולם צה”ל טוען שבעיה זו אינה מצדיקה פרישה רפואית מצה”ל והקצין יכול להמשיך בתפקיד אחד, למרות שהקצין מרגיש כי אינו מסוגל עוד למלא תפקידו כיאות והוא מתקשה בתפקוד.

בכל המקרים האלה, כמשרד עורכי דין המתמחה בדיני צבא וביטחון, אנו מנהלים הליכים למול המערכת הצבאית, אכ”א והערכאות המנהליות הנדרשות, על מנת להגן על זכויותיהם של אותם נגדים וקצינים ולדאוג כי זכויותיהם תישמרנה בהתאם להוראות הפיקוד העליון, הוראות מטכ”ל וחוק שירות קבע גמלאות.

למידע על הועדה הרפואית בצבא לחץ כאן!

התחילו שיחת ווטסאפ
צריכים עזרה?
שלום
כיצד נוכל לעזור?
Call Now Button