הצעת החוק להגבלת שכר הטרחה בתביעות של נכי צה״ל ונפגעי פעולות איבה מעוררת דיון ציבורי ומשפטי משמעותי. על פניו, מדובר במהלך שמוצג כהגנה על הנפגעים מפני ניצול. בפועל, מזהיר עו״ד עומר יעבץ, החוק עלול לגרום לתוצאה הפוכה: פגיעה ביכולת של נפגעים לקבל ייצוג משפטי איכותי, מקצועי ומנוסה מול גופים חזקים ומורכבים כמו משרד הביטחון והביטוח הלאומי.
בראיון בערוץ 14 מסביר עו״ד יעבץ מדוע ייצוג משפטי בתיקים אלה אינו מותרות, אלא כלי חיוני למיצוי זכויות. לדבריו, כאשר מדובר במערכת בירוקרטית, רפואית ומשפטית מורכבת, שבה החלטות רבות משתנות בערעורים ובהליכים נוספים, הגבלת שכר טרחה בצורה דרקונית עלולה להרחיק מהתחום עורכי דין מנוסים — ובסופו של דבר לפגוע דווקא בנכים ובנפגעים.
הראיון המלא עם עו״ד עומר יעבץ בערוץ 14
הראיון המלא: עו״ד עומר יעבץ על החוק להגבלת שכר הטרחה בתביעות נכות
למה החוק הזה מסוכן בעיני עו״ד עומר יעבץ?
השאלה המרכזית היא לא רק כמה עורך דין רשאי לגבות, אלא מה יקרה לאיכות הייצוג של נפגעים כאשר מצמצמים באופן חד את האפשרות לנהל תיקים מורכבים. בתביעות מול משרד הביטחון וביטוח לאומי, הייצוג המשפטי כולל לא פעם לימוד חומר רפואי, איסוף מסמכים, הכנת חוות דעת, התמודדות עם ועדות רפואיות, ערעורים וניהול הליכים ממושכים.
עו״ד יעבץ מדגיש כי מי שדוחף את החוק הם גופי המדינה, ובהם משרד הביטחון והביטוח הלאומי, בעוד שההתנגדות לחוק במתכונתו הנוכחית מגיעה מהארגונים היציגים של הנכים ומגורמים שמכירים את המשמעות המעשית של פגיעה בייצוג המשפטי.
כדי לענות על השאלה הזו צריך לראות מי יוזם החוק – המדינה, משרד הביטחון והביטוח הלאומי. מנגד, מי שמתנגד לחוק בצורתו הנוכחית הם הארגונים היציגים, כלומר נציגיהם החוקיים של הנכים שמבינים את הפגיעה האפשרית בנכים.
ייצוג משפטי לנכי צה״ל ונפגעי איבה: לא מותרות, אלא כלי למיצוי זכויות
לפי עו״ד יעבץ, הנתונים מלמדים שהמערכת רחוקה מלהיות פשוטה או ידידותית. כאשר חלק משמעותי מהבקשות אינן מתקבלות, וכאשר החלטות משתנות לא פעם בשלבי ערעור, היכולת לקבל ייצוג מקצועי עשויה להיות ההבדל בין דחיית תביעה לבין מיצוי זכויות.
לדבריו, בתיקים רבים הייצוג המשפטי הוא הכלי שמאפשר לנכה להתמודד מול מערכת מקצועית, רפואית ומשפטית, שאינה תמיד נגישה או ברורה למי שנמצא במצב של פגיעה, מחלה, טראומה או קושי תפקודי.
היילייט מתוך הראיון בערוץ 14
היילייט: הסכנה בהגבלת שכר הטרחה בתביעות נכות
שאלות ותשובות מתוך הראיון
עומר, אני אתחיל עם השאלה הכי קשה — למה החוק הזה מסוכן בעיניך?
כדי לענות על השאלה הזו צריך לראות מי יוזם החוק. יוזמי החוק הם המדינה, משרד הביטחון והביטוח הלאומי, שדוחפים את החוק בצורה משמעותית. מנגד, מי שמתנגד לחוק במתכונתו הנוכחית הם הארגונים היציגים, כלומר נציגיהם החוקיים של הנכים, שמבינים את הפגיעה האפשרית בנכים.
הנתונים מראים כי המערכת רחוקה מלהיות ידידותית. בשנת 2019, פחות ממחצית מההחלטות בבקשות להכרה היו חיוביות, ובמחלות כלליות שיעור ההכרה אף צונח משמעותית. המשמעות היא שהייצוג המשפטי אינו מותרות, אלא כלי חיוני עבור מי שנדרש להתמודד מול מערכת שדוחה חלק גדול מהפניות.
מעבר לכך, בערעורים רבים משתנות החלטות של הדרג הראשון, וגם בבתי המשפט מתקבלים או מסתיימים בפשרה ערעורים רבים על החלטות ועדות. לכן, כאשר מגבילים בצורה חריפה את שכר הטרחה, עלולים להרחיק מהתחום עורכי דין מנוסים ולפגוע ביכולת של הנכים לקבל ייצוג איכותי.
אבל מי שתומך בחוק אומר: אנחנו מגנים על הנכים מפני ניצול. זה לא נכון?
עו״ד יעבץ מסביר כי חשוב להבחין בין טיפול נקודתי במקרים חריגים לבין פגיעה רחבה בכל תחום הייצוג. לדבריו, אם היו מקרים של ניצול, במיוחד לאחר אירועי 7 באוקטובר, הם לא ייצגו את כלל התחום אלא מיעוט קטן מהמקרים, ולעיתים דווקא מצד גורמים שאינם משרדי בוטיק מנוסים בתחום.
בנוסף, לשכת עורכי הדין כבר קבעה בעבר נוהל האוסר על היוון תגמולים, כלומר גביית אחוזים מהתגמולים לאורך שנים. לפי עו״ד יעבץ, כאשר מגיעות תלונות ספציפיות, יש לטפל בהן באופן ממוקד — אך אין הצדקה לפגוע בכל מערך הייצוג של נכי צה״ל ונפגעי איבה.
יש גם ביקורת קשה על עורכי הדין בתחום. אתה מבין מאיפה זה מגיע?
עו״ד יעבץ אומר כי קיימת ביקורת, וחלקה אכן ביקורת קשה, אך היא אינה מופנית כלפי עורכי הדין כקהילה שלמה אלא כלפי מקרים או משרדים ספציפיים. לדבריו, הלשכה והוועדה שבראשותו פעלו להציע הסדרים, ובמקביל להתנגדות העקרונית להגבלת העיסוק, הוגשו הצעות למשרד המשפטים לתעריפים שניתן להסכים עליהם.
כלומר, הפתרון אינו בהכרח חקיקה דרקונית, אלא הסדרה מאוזנת, שקופה והוגנת — כזו שתגן על הנכים מצד אחד, אך לא תפגע באפשרות שלהם לקבל ייצוג מקצועי מצד שני.
בוא נדבר תכל׳ס — מה יקרה ביום שאחרי אם החוק יעבור?
אם החוק יעבור במתכונתו הנוכחית, עו״ד יעבץ מזהיר כי הייצוג האיכותי והמנוסה ייפגע. לדבריו, ניסיון העבר בתחומים אחרים מלמד שכאשר מגבילים באופן חריף את שכר הטרחה, עורכי דין מנוסים יוצאים מהתחום, והתוצאה היא פגיעה באוכלוסייה שהחוק נועד לכאורה להגן עליה.
במצב כזה, משרדים בעלי מומחיות וניסיון עשויים להפסיק לטפל בתיקים מורכבים, והנכים יישארו להתמודד מול משרד הביטחון או הביטוח הלאומי ללא הכלים המקצועיים הדרושים להם.
אז מה הפתרון? להשאיר את המצב כמו שהוא?
הפתרון, לפי עו״ד יעבץ, הוא להגיע להסכמה בין הארגונים היציגים לבין לשכת עורכי הדין. יש לקבוע תעריפים הגיוניים והוגנים, שיאפשרו מצד אחד להגן על הנכים מפני גבייה בלתי סבירה, ומצד שני לאפשר לעורכי דין להשקיע את הזמן, הידע והמשאבים הדרושים לניהול תיק מקצועי.
לדבריו, ייצוג איכותי בתיקים מסוג זה מחייב לעיתים עשרות רבות של שעות עבודה, ולא ניתן לצמצם אותו למודל שאינו משקף את היקף העבודה האמיתי. בנוסף, יש מקום לקבוע הסדרי תשלום הוגנים ואף לאפשר סיוע משפטי חינם לנכי צה״ל ונפגעי איבה הזקוקים לכך, במימון המדינה ועל בסיס תקציב מתאים.
השורה התחתונה
המאבק סביב החוק להגבלת שכר הטרחה אינו רק מאבק של עורכי דין. מדובר בשאלה רחבה יותר: האם נכי צה״ל ונפגעי פעולות איבה יוכלו להמשיך לקבל ייצוג משפטי מקצועי, מנוסה ואפקטיבי מול גופים חזקים, או שהגבלת שכר טרחה לא מאוזנת תגרום דווקא להחלשתם.
עו״ד עומר יעבץ מדגיש כי יש מקום להסדרה, לשקיפות ולהגנה על הנפגעים — אך לא במחיר של פגיעה באיכות הייצוג. הדרך הנכונה, לדבריו, היא הסכמה מאוזנת, תעריפים סבירים, טיפול נקודתי במקרים חריגים, ושמירה על זכותם של הנכים לבחור ייצוג משפטי מקצועי שיאפשר להם למצות את זכויותיהם.
מאחורי הקלעים: עו״ד עומר יעבץ בערוץ 14
מאחורי הקלעים מתוך הופעתו של עו״ד עומר יעבץ בערוץ 14