מהי מכת חום וכיצד היא מתפתחת בצבא?
מכת חום היא מצב רפואי מסכן חיים, הנגרם כתוצאה מכשל של מנגנוני ויסות החום של הגוף. בצה”ל, מכת חום מתרחשת לרוב במהלך אימונים פיזיים מאומצים תחת תנאי אקלים חמים במיוחד, כאשר הגוף אינו מצליח לקרר את עצמו באופן יעיל. ברגע שטמפרטורת הגוף מטפסת מעל 40 מעלות צלזיוס, תפקוד מערכות חיוניות – ובמיוחד המוח – עלול להיפגע באופן בלתי הפיך. סימנים אופייניים כוללים עור חם ויבש, בלבול, חוסר התמצאות, פרכוסים, ולעיתים גם אובדן הכרה. עומס חום בצהל הוא נושא חשוב מאוד שיכול לגרום לפגיעות קשות כאלה ואחרות לחיילים ואנשי כוחות הביטחון.
למרות קיומן של פקודות והנחיות ברורות בצה”ל למניעת פגיעות חום, מכת חום היא תופעה מוכרת ומדאיגה. דו”חות מבקר המדינה וחקירות פיקודיות הצביעו בשנים האחרונות על כשלים חמורים ביישום נהלים, לרבות התעלמות מהנחיות עומס חום בצהל, קיום אימונים בתנאים קיצוניים, ואי מתן מענה לתלונות חיילים בזמן אמת.
ההבדלים בין פגיעות חום – מהקל לחמור:
- התייבשות: ירידה בנפח הנוזלים בגוף, המתבטאת בצמא עז, סחרחורת, כאב ראש, עייפות, וריכוז שתן כהה. מצב זה ניתן לרוב לתיקון באמצעות שתייה ומנוחה.
- תשישות חום: שלב מתקדם יותר שבו חום הגוף מתחיל לעלות (בדרך כלל עד 39.5°C), הגוף מזיע באופן נרחב, החייל מרגיש בחילה, כאבי ראש וחולשה. חשוב להכניס את הנפגע למנוחה מיידית בצל או במקום ממוזג.
- מכת חום (Heat Stroke): מצב חירום רפואי בו טמפרטורת הגוף חוצה את רף ה-40°C, מנגנוני ההזעה קורסים, והחייל עשוי להפסיק להזיע לחלוטין. תופעות כמו בלבול, פרכוסים, פגיעה בהכרה ונזק עצבי קבוע עלולות להופיע תוך דקות.
מהם גורמי הסיכון למכת חום בצה”ל?
- קיום אימונים בשעות שיא החום (בוקר מאוחר / צהריים)
- לבישת מדים וציוד לחימה כבדים
- שתייה לא מספקת של מים ואלקטרוליטים
- חיילים בלתי מורגלים למאמץ או לחום
- מחלות רקע או נטילת תרופות הפוגעות בויסות החום
אחריות צה”ל לפגיעות חום: משפטית ומוסרית
לצה”ל קיימת חובת זהירות מוגברת כלפי חייליו. פקודות מטכ”ל ופקודות זרוע היבשה מחייבות:
- ביצוע הערכת עומס חום בצהל (WBGT) לפני כל פעילות פיזית
- הגבלת משך ועצימות האימונים בהתאם לתנאים הסביבתיים
- חובת מתן מנוחה, הצללה ושתייה סדורה
- הפסקת כל פעילות עם הופעת תסמינים מחשידים
כאשר מפקדים מפרים הנחיות אלה, ייתכן שניתן לייחס להם רשלנות. רשלנות פיקודית הוכרה בעבר בבתי המשפט ובוועדות בדיקה צבאיות, כאשר הוכח קשר ישיר בין מחדל לבין פגיעת חום חמורה או מוות.
הכרה כנכה צה”ל – גם ללא רשלנות
לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי”ט–1959, אין צורך להוכיח רשלנות של הצבא לצורך קבלת זכויות. כל חייל שנפגע פיזית או נפשית “עקב השירות הצבאי ובמהלכו” עשוי להיות מוכר כנכה צה”ל.
הליך ההכרה כולל:
- הגשת תביעה לקצין התגמולים במשרד הביטחון
- צירוף תיק רפואי, עדויות ודו”חות צה”ליים (באם קיימים)
- חקירה מול קצין תגמולים
- קביעת דרגת נכות על ידי ועדה רפואית
- קבלת תגמול חודשי או מענק בהתאם לשיעור הנכות
במקרים רבים, חיילים שעברו מכת חום סובלים מתופעות לוואי כרוניות – פגיעה במערכת העצבים, רגישות יתר לחום, עייפות כרונית, ואף פוסט טראומה מהאירוע עצמו.
ומה באשר לרשלנות חמורה?
אם ניתן להוכיח שהצבא או מפקדים ספציפיים פעלו באופן רשלני או בניגוד להנחיות ברורות – לדוגמה:
- התעלמות ממדדי עומס חום בצהל חריגים
- מניעת שתייה / הפסקות
- השארת חייל באימון חרף תלונות חוזרות
- חוסר נוכחות של צוות רפואי
ייתכן שקיימת עילה לתביעה נזיקית אזרחית נגד משרד הביטחון. תביעה כזו היא מורכבת יותר ודורשת ניתוח משפטי מעמיק, חוות דעת מומחים, ועדויות תומכות. ברוב המקרים, חיילים בוחרים במסלול ההכרה לפי חוק הנכים, שמעניק הכרה והטבות מבלי להיכנס להליך אזרחי ממושך.
מסקנה: אל תוותר על זכויותיך
מכת חום אינה “תאונה טבעית” – ברוב המקרים ניתן היה למנוע אותה באמצעות הקפדה על נהלים מחמירים הקשורים לנושא עומס חום בצהל. אם אתה או יקירך נפגעתם ממכת חום במהלך השירות הצבאי, מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בזכויות נכי צה”ל לצורך הגשת תביעה מסודרת למשרד הביטחון.
עו”ד עומר יעבץ – מומחה לייצוג נכי צה”ל מול משרד הביטחון, עם ניסיון של למעלה מ-30 שנה. ליווי מקצועי, דיסקרטי ובלתי מתפשר בתביעות להכרה, ערעורים וייצוג בוועדות רפואיות.